<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן מ"ג</h1>
<h2>דף נג.</h2>
רב אשי אמ' דכולי עלמא חליצה פסולה אינה פוטרת והכא ביש תנאי בחליצה קמיפלגי. אם העושה חליצה על תנאי ולא קיימו אי הויא חליצה או לאו מר סבר כו' רבינא אמר דכולי עלמא יש תנאי בחליצה ואם לא קיימו חליצה פסולה. ולא קיימא לן בהא כרבינא ואע"ג דהוא בתראה. אלא הכי קיימא לן שהחולץ על תנאי אפילו לא קיימו חליצתו כשירה. מדאמרי' בפרק מצות חליצה [לקמן ק"ו ע"א] תנו רבנן חליצה מוטעת כשירה ואיזו היא חליצה מוטעת וכו'. ואסיק כל שאומרין לה חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז ותניא נמי הכי חליצה מוטעת כשירה איזו היא חליצה מוטעת וכו' ומעשה באשה אחת שנפלה לפני יבם שאינו הגון ואמרו לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז ובא מעשה לפני ר' חייא והכשירה. והכי נמי מסקינן התם בב(י)ת חמוה דר' ירמיה ואמרה ליה משטה אני בך עבדי לך. ועוד ראיה לדבר דלא קיימן לן כרבינא מדאמרינן בכתובות [ע"ד ע"א] פרק המדיר לעיל ממשנת כל המומין הפסולין בכהנים איתמר אמ' רב אחא בר יעקב אמר ר' יוחנן המקדש על תנאי ובעל אינה צריכה גט איתיביה רב אחא בריה דרב איקא בר אחתיה חליצה מוטעת כשירה ואי זו היא חליצה וכו'. ומסיק אלא אמר ר' יוחנן כל שאומ' לה חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז. אלמא כיון דעבד מעשה אחולי אחליה לתנאיה הכא נמי כיון דבעל אחולי אחליה לתנאי אמר ליה בר ביה רב שפיר קאמרת מכדי כל הני תנאי(ה) מהיכא קא גמרי מתנאי בני גד ובני ראובן תנאי דאפשר לקייומי על ידי שליח כי התם הוי תנאי דלא אפשר לקייומי על ידי שליח כי הכא לא הוי תנאי והא ביאה דלא אפשר לקיומי על יד שליח כי התם וקא חזינא וכו' השתא דכולי עלמא לית להו דרבינא דאפי' רב אחא בר יעקב נמי מודה בחליצה מוטע' דכשירה אלא דלא משוי חילוק שאין לומר כן במקדש על תנאי. הילכך קיימא לן הכי שהחולץ על תנאי ולא קיימו בין התנה הוא לה ולא קיים לה בין התנת היא לו ולא קיימא לו חליצתו כשירה.
